במהלך חודש מאי בשנת 2018, נכנסו לתוקף רגולציות שונות בנוגע לתחום של תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע וכל היוצא בכך. רגולציות אלו פורסמו במקביל לתקנות האירופאיות GDPR – General Data Protection Regulation. בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים, שמירה על אבטחת מידע הפכה להיות חלק חיוני מהפעילות השוטפת של כל ארגון באשר הוא. לכן, מטבע הדברים שעליכם להכיר היטב את הרגולציות האלו, וכמובן להבין לעומק את כל הנושא של תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע וכל מה שביניהם. בדיוק לשם כך אנחנו כאן. במאמר זה, נסביר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על נושאים אלו וכל היוצא בכך.
רגולציית GDPR – קצת רקע
רגע לפני שתתחילו ליישם רגולציות אחרות בתור חלק מצרכי הארגון שלכם, כמו רגולציית HIPAA לצורך העניין – הרי שעלינו לקבל קצת רקע על רגולציית GDPR האירופית. זהו למעשה חוק הגנת הפרטיות האירופית שכאמור, נכנס לתוקף החל משנת 2018. חוק זה חל למעשה על כל חברה שיש לה גישה לנתונים רגישים ואישיים של אזרחי אירופה, וחשוב להדגיש כי תנאי זה בתוקף גם במקרים בהם הארגון או החברה אינם יושבים באחת ממדינות אירופה. המטרה כאן היא כמובן לשמור על זכויות פרטיות של האזרח, וליצור גישה חדשה לאבטחת מידע לאורך כל שלבי הפיתוח של מוצריהן של חברות שונות.
חוק תקנות הפרטיות אבטחת מידע בישראל
בעקבות תקנות אלו, נוצרה מעין "עליית רמה" ברמת אבטחת המידע במדינת ישראל. המשמעות היא הגנה על המידע מפני העתקה, שימוש למטרות זדון או חשיפה לגורמים שפשוט אינם הוגדרו בתור מורשים. נכון לכתיבת שורות אלה, תקנות הגנת הפרטיות חלות על כלל המשק הישראלי – וגם כאן, המטרה היא לספק הגנה נחוצה עבור אזרחים שהמידע שלהם עלול להפיע במאגרי מידע של חברות וארגונים שונים.
כמה מילים לסיכום
בעולם המודרני בו אנו חיים, כל ארגון שמכבד את עצמו אמור להבין לעומק את הרגולציות השונות של תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע – ולכן החלטנו להסביר לכם מידע חשוב על נושאים אלו במהלך הכתבה הזו.
