אלימות נגד נשים היא תופעה כל כך נפוצה בעולם שממש ניתן לכנות אותה כמגפה. אחת מכל שלוש נשים ברחבי העולם חוותה אלימות פיזית או מינית. מחצית מהנשים שנהרגו בעולם, נרצחו ע"י בן הזוג שלהן או משפחתן.

לפי מדד האלימות של ויצו, כ-200,000 נשים מוכות חיות בישראל, לפי מחקר שנעשה בשנת 2018. באותה שנה טופלו כ-13 אלף נשים מוכות ברשויות השונות, למשל במקלטים לנשים מוכות.  כ-22 נשים נרצחו ע"י קרוביהם בשנת 2018.

בארה"ב, המצב לא יותר טוב. 1 מכל שלוש נשים חוותה אלימות מינית או פיזית מצד בן הזוג שלה. כמעט מחצית מהנשים חוו אלימות פסיכולוגית.

גם בישראל, יוכי דנחי, מומחית למשמעת וסמכות מדווחת כי מאחורי מקרים רבים המגיעים אליה במסווה של טיפול בבעיות משמעת בילדים מתגלות בעיות של אלימות נגד נשים וילדים.

האלימות היא לא תמיד פיזית לפעמים היא מילולית והרבה יותר קשה להתגונן מפניה.

הפסיכולוגיה מאחורי אלימות נגד נשים.

נשים רבות חוות אלימות מבני זוגן על בסיס יומי, במשך שנים, אך עדיין נשארות עם בעליהן. נשאלת השאלה, למה הנשים המוכות נשארות עם בעליהן?

ולציית לחוקים של הגבר. אם האישה לא מצייתת, הגבר רשאי להכותה על מנת שתציית לו.

 

 

 

 

דרכי פעילות נגד אלימות בנשים.

 בשנת 2018, גובשה ואושרה תכנית למיגור אלימות הנשים בישראל. התכנית שמה דגש על החברה הערבית, ששם אחוז מקרי האלימות נגד נשים גבוה מאחוז הערבים במדינת ישראל. בתכנית גובשו דרכים להרחיק את הבעלים המכים מהנשים שלהם. ישנו שיתוף פעולה עם גורמי דת, הקמת מועצה למלחמה באלימות  נגד נשים וקמפיין הסברה רחב לציבור.

ברמת מערכת החינוך. ב-25 לנובמבר,  יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, מועברים שיעורים שמטרתם להעלות את המודעות של תלמידים לאלימות נשים, על מנת שהתלמידים יבינו שהתופעה הזאת קיימת והיא חמורה מאוד.

קיימים מערכי שיעור שאיתם המורים יכולים להשתמש, בנוסף להצעות לפעילויות בכיתה, למשל הצגת מקרי אלימות בנשים שהתלמידים יכינו שלטים וכרזות נגדם.

כנס אלימות נגד נשים

השבוע הייתי בכנס בנושאי אלימות נגד נשים. היו בכנס אורחים מכובדים ממגזרים רבים וכל אחד טיפס בתורו על דוכן נואמים מפואר ונשא את דבריו.

מה אומר ומה אגיד, ציפיתי לשמוע דברים חדשים והתאכזבתי. זה לא הכנס הראשון שאני הולכת אליו בנושא וכל פעם אותם דברים, אותם הבטחות, אותם סיסמאות. כולם מדברים על הצורך להגביר את אמצעי האכיפה, להחמיר את הענישה כדי ליצור הרתעה ולהכשיר נשים להיות מסוגלות להגן על עצמן. הכל נשמע יפה ונכון והכנסים הללו נוצצים ומלאים באופטימיות.

בשטח לא קורה הרבה. נשים ממשיכות להיאנס או ליפול קורבנות למטרידים מיניים. המציאות בישראל של 2014 היא עגומה יותר ויותר בהשוואה לעבר. כיום, רחובות שפעם התהלכתי בהם בלי חשש, היום לא אעיז להניח שם את כף רגלי בלי ליווי של גבר איתי. או לפחות שתי חברות נוספות.

משהו חייב להיעשות בנידון ולא רק דיבורים. כשהפשע נמצא במגמת עלייה ( והוא אכן במגמת עלייה) הראשונים שנפגעים הם החלשים: נשים, קשישים וילדים.

אלימות נגד נשים

כדאי שהציבור יתפוס עצמו בידיים ולא יסמוך על הפוליטיקאים. הציבור יכול להתנדב הן בעשייה והן בחינוך.

לפעמים אפילו מספיק להעלות כמה פוסטים בפייסבוק כדי לייצר מודעות כנגד תופעת האלימות נגד נשים. ולמי שיש יותר זמן פנוי אולי להשתתף בהפגנות.

נושא נוסף הוא הדרת נשים. לפי דעתי הדרת נשים זה עוד סוג של אלימות נגד נשים ונסיון להפוך את האישה לחפץ.

בסרטון: נורות אזהרה להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים

צור קשר: